אם הגעת לכאן, כנראה שהמחשבה על מעבר של התינוק או הפעוט שלך לחדר משלו כבר עולה מדי פעם. אולי כבר ניסית וזה לא הולך. 

בכתבה הזו נלך יחד שלב־שלב כדי שתוכלי להבין קודם כל אם זה הזמן הנכון עבורכם ואם תחליטי שכן, איך לעשות את זה בצורה שתהיה קלה יותר עבורכם.

שלב ראשון - למה את רוצה להעביר את התינוק לחדר משלו?

לפני שמחליטים, אני מזמינה אותך לעצור לרגע ולשאול את עצמך:


למה אני רוצה להעביר את התינוק לחדר משלו?

האם זה מגיע מצורך שלכם כמשפחה או מתוך לחץ חיצוני, פחד, או אמונה שזה “מה שצריך לעשות בגיל הזה”?

אם אתם מרגישים שנהיה צפוף במיטה, שיש חשש לנפילה, כשאתם מרגישים שכולם ישנים טוב יותר בנפרד, כשיש תינוק חדש בדרך וצריך ליצור סידור שינה חדש ובטוח יכול להיות שאתם בשלים לשינוי. אולי גם הגעתם לשלב  שהפעוט עצמו מגלה עניין ורצון במיטה משלו.

מצד שני, אם המחשבה על מעבר חדר מגיעה מתוך חשש שאחר כך “יהיה מאוחר מדי”, מתוך אמונה ששינה משותפת תפגע בעצמאות, או ניסיון להפסיק הנקות לילה דרך ריחוק פיזי. כל אלה אמנם נובעים מדאגה אמיתית, אבל לרוב לא נקבל את התוצאה שאנחנו מעוניינים בה.

אם בשלב הזה את מרגישה שעדיין טוב לכם בלינה משותפת, זה בסדר גמור. שינה משותפת היא לא בעיה שצריך לפתור, אלא דרך אחת, מני רבות, להיות בקשר קרוב ובטוח.

שלב שני - ההכנה למעבר לחדר חדש

אם החלטת שזה הזמן, קודם כל חשוב להבין למה המעבר מאתגר עבור תינוקות ופעוטות.

אנחנו, כיונקים, לא באמת נועדנו לישון לבד. עבור תינוקות ופעוטות נוכחות פיזית שלנו עוזרת להם לקבל מענה לצורך בקשר.לכן גם בלילה, כמו ביום, הפרידה מאיתנו מאתגרת.
אצל תינוקות רגישים יכולים לעלות אתגרים נוספים, המזרן שונה, הריח זר, הצלילים אחרים ולפעמים הקושי בשינה הוא בכלל ביטוי לרגישות חושית.

עד גיל שנה תינוקות זקוקים בעיקר להיכרות ולמשחק במרחב החדש:
אפשר לקרוא שם ספר, לצחוק יחד, לשחק ב”קו־קו” או לישון בכאילו. אפשר להוסיף בטקס השינה זמן במיטה החדשה.

מגיל שנה וחצי אפשר לשתף את הפעוט בהכנות: לבחור מצעים, להדביק מדבקות, להכניס צעצוע אהוב למיטה. חשוב גם לחזק את הקשר ביום, יותר זמן יחד, יותר מגע, יותר מנות היקשרות במהלך היום יכולות לעזור בלילה.

שלב שלישי - המעבר עצמו

אם בחרתם ליזום את המעבר, הקפידו על כמה עקרונות חשובים.
בהתאם להמלצת משרד הבריאות כדאי להמתין לפחות עד גיל שנה.
לא מומלץ לעשות את המעבר בזמן מחלה, שיניים, קפיצת התפתחות או שינוי גדול (גן חדש, אח חדש, נסיעה).
עדיף לבחור להתחיל בתקופה רגועה שבה יש טקס שינה קבוע והרדמות קצרות ונינוחות, שבה התינוק מתעורר עד פעמיים בלילה וישן לפחות 4-5 שעות ברציפות.

זכרו שלרוב מדובר בתהליך, לא באירוע חד־פעמי.
המעבר לא חייב להיות פתאומי – הוא יכול להיות הדרגתי, נינוח, עם המון גמישות.

מעבר הדרגתי בלילה לא מבלבל את התינוק. זה לא חייב להיות הכל או כלום, אתם יכולים למצוא את הקצב המתאים לכם. 
אפשר להרדים במיטה התינוק ולקחת ביקיצה הראשונה למיטת הורים, אפשר להיעזר באבא שירדים ביקיצה הראשונה ולקחת ביקיצה השניה, כל כמה ימים אפשר להחליט להישאר עוד במיטה החדשה. אפשר גם לבחור להישאר עם התינוק במהלך הלילה בחדר החדש ולאט לאט לעזוב, או להיפך להישאר אחרי היקיצה הראשונה או אחרי השניה וכו’. 

הדרך הנכונה היא הדרך שלכם

אין גיל אחד שבו חייבים לעבור, ואין דרך אחת שנכונה לכולם.
יש משפחות שישנות יחד עד גיל שלוש וכולם נינוחים, ויש כאלה שעבורם נכון יותר לעשות את המעבר בגיל שנה.

מה שחשוב הוא שההחלטה תגיע מתוך הקשבה לעצמכם ולתינוק ולא מתוך לחץ.
לא צריך למהר להתרחק כדי לגדול. זכרו שמתוך הקרבה והתלות מתפתחת העצמאות.

באיזה גיל העברת או שוקלת להעביר את התינוק לחדר משלו?

שיר לברטוב, יועצת שינה של הורות מחבקת, מדריכה להתפתחות תינוקות

תציצי בהדרכות שלנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *