חשוב לי להתחיל עם הבהרה קטנה אך קריטית: חינוך ביתי הוא לא “בית ספר בבית”. אין שום צורך לנסות לחקות את המערכת, לרוץ אחרי הספקים, לבחון את הילד, להיצמד לחוברות עבודה או לפצל את הלמידה למקצועות נפרדים כמו במערכת השעות. הקסם בחינוך ביתי הוא היכולת ללמוד אחרת.
יחד עם זאת, אני פוגשת לא מעט הורים שרוצים להבין לעומק את “הסטנדרט”. חלקכם רוצים לדעת מה לומדים בחוץ כדי לוודא שאין פערים משמעותיים או חורים בידע, ואחרים פשוט פורחים כשיש להם סילבוס מובנה, בין אם כלמידה מסודרת בחוברות ובין אם כבסיס ללמידה פרויקטלית עצמאית. בדיוק עבורכם, עשיתי סדר וריכזתי את מקצועות הלימוד לפי שכבות הגיל בבתי הספר וגם קצת מהבחירות שלי בבית.
עוד נקודה קטנה לפני שצוללים: הרשימה הזו היא לא תורה מסיני. יש לא מעט חומרים ותכנים שאני אישית פחות מכירה או פחות התחברתי אליהם, ולכן הם לא מופיעים כאן. אתם מוזמנים לחקור עצמאית, להרחיב את היריעה ובעיקר לא להיצמד למקור אחד או לשיטה אחת בלבד. קחו מפה את מה שמשרת אתכם.
איזה מקצועות נלמדים בבית ספר יסודי?
הסקירה שלי מתייחסת למקצועות כפי שהם נלמדים בחינוך הממלכתי הרגיל. בחינוך הממלכתי דתי, כמובן, יש תוספות משמעותיות של לימודי קודש ותפילה שאינן מופיעות כאן, ובבתי ספר ייחודיים ייתכנו שינויים נוספים בתוכנית.
מקצועות שנלמדים בכיתה א’
שפה (עברית)
חשבון וגיאומטריה
מדעים וטכנולוגיה
חינוך גופני
אמנות (ציור, יצירה, מוסיקה)
כישורי חיים (ערכים חברתיים ורגשיים)
מקצועות שנוספים בכיתה ב’
תנ”ך (מתחילים ללמוד בראשית)
אנגלית – יש כאלה שמתחילים בכיתה ג’.
מולדת, חברה ואזרחות (מתחילים מהמשפחה, השכונה והסביבה הקרובה וממשיכית בלימוד על ארץ ישראל)
מקצועות שנוספים בכיתה ד’
זהירות בדרכים.
מקצועות שנוספים בכיתה ה’
היסטוריה: יוון העתיקה, המכבים, החשמונאים.
גיאוגרפיה: ארצות הים התיכון והסביבה.
איזה מקצועות לא נלמדים ביסודי ולדעתי כדאי להוסיף
אז אחרי שעשינו סדר במה כן לומדים במערכת, בואו נדבר על היתרון האמיתי של החינוך הביתי: החופש להכניס את מה שחסר. יש לא מעט נושאים קריטיים שהמערכת מפספסת, מלמדת מאוחר מדי, או לא נוגעת בהם בכלל.
מה היה חשוב לנו כבר מ”כיתה א” (או גיל 6)
1. היסטוריה של העולם (מהעולם הקדמון ואילך) בבית הספר מתחילים ללמוד היסטוריה רק בכיתה ה’, וגם אז מתמקדים בעיקר בהיסטוריה של עם ישראל בצורה נקודתית. אני מרגישה שהרבה מהילדים מפספסים את התמונה הגדולה. בחינוך הביתי אנחנו יכולים להתחיל כבר מכיתה א’. ילדים בגיל הזה מרותקים לסיפורים, ולכן זה הזמן המושלם ללמוד בצורה כרונולוגית: מהאדם הקדמון, דרך מצרים העתיקה, יוון ורומא. זה נותן להם הקשר רחב והבנה של איך האנושות התפתחה. וזה אחד הנושאים שכיף ללמד וללמוד יחד איתם.
2. אבולוציה והתפתחות החיים עוד נושא שכמעט ולא קיים ביסודי (או בכלל). זה הבסיס להבנת הביולוגיה בהמשך.
3. חינוך פיננסי החל מכמה עולה עגבניה וכמה עולה שוקולד, כמה כסף צריך בשביל לגו גדול, מה זה חסכון, ריבית, מניות. עקרונות של ניהול תקציב ועוד.
4. מיומנויות החיים. פעם קראו לזה כלכלת בית. הכוונה היא לבישול, תזונה נכונה והבנת חומרי הגלם, הפעלת מכונת כביסה, ניקיון, הברגה, תיקונים קטנים ועוד.
5. עבודה עם מחשב, נתונים, חשיבה ביקורתית.
שפה
כשאנחנו מדברים על שפה, יש הפרדה ברורה בין שלב הרכישה (כיתה א’-ב’) לשלב השימוש והשכלול (כיתה ג’-ו’). בבית הספר הכל נעשה דרך מקראות וחוברות. בבית? השמיים הם הגבול.
מה תכלס צריך ללמוד?
כיתה א’ (רכישה): הכרת האותיות והצלילים (ניקוד), חיבור שלהם למילים ולמשפטים. המטרה: שהילד יצליח לקרוא טקסט פשוט (מנוקד) ולהבין מה הוא קרא.
כיתה ב’ (שטף וכתיבה): מעבר לקריאה שוטפת יותר. לומדים כתב יד ומתחילים לכתוב תשובות וסיפורים קצרים.
כיתות ג’-ד’ (הבנת הנקרא): כאן המוקד עובר מ”ללמוד לקרוא” ל”לקרוא כדי ללמוד”. הילד אמור להיות מסוגל לקרוא טקסט מידעי או סיפורי ולענות על שאלות, להבין את הרעיון המרכזי ולכתוב פסקאות מסודרות.
כיתות ה’-ו’ (הבעה ולשון): כתיבה ברמה גבוהה יותר (טיעון, סיכום), הרחבת אוצר המילים, ולימוד דקדוקי יותר (פועל, שם עצם, זכר/נקבה, מספרים).
אז איך עושים את זה?
אני אישית התחברתי ל”קסם וחברים” לכיתוב א’-ב’ ולאחר מכן ל”עולמות” כיתה ג-ד – זו סדרה צבעונית וכיפית. יש כאלה שפחות מתחברים (וזה בסדר) ויש אלטרנטיבות כמו: “בלי סודות”, “צלילים מספרים”. אפשר גם להיות פחות דידקטיים וללמוד אותיות וחיבורן למילים דרך ציור, פלסטלינה, מגנטים ועוד.
יש ילדים שבכלל לא יתחברו לחוברות וגם זה בסדר. לדוגמא בכיתה ג’ ניסינו את “הבנתי את הקטע” והשיעור נתקע. הבת שלי לא רצתהל ללמוד, אותי זה שעמם.. ומה שעשינו בכיתה ג’ זה לקרוא ספרים והרבה.
התחלנו מקריאה משותפת – היא קוראת משפט ואני קוראת עמוד. לאחר מכן היא קראה פסקה ואני השלמתי את העמוד. ואז אני את העמוד הארוך והיא את העמוד הקצר עם התמונות. וכך הגענו למצב שהיא התחילה לקרוא ספרים שלמים עצמאית. אגב, יש ילדים שספרים עם עמודים ארוכים מכניסים אותם לסטרס ולכן כדאי להתחיל מקומיקס או ספרים עם מעט מלל כמו “הנסיכה בשחור”.
מבחינת הכתיבה: אפשר לכתוב מכתב לסבתא, רשימת קניות, להמציא סיפור קומיקס יחד, ברכות לחברים ועוד.
בכיתוב ה-ו ספרי המשך שהכי התחברתי אליהם הם “צועדים בדרך המילים”. אבל יש מצב שאני עוד אשנה את דעתי, בהתאם לילדים שלי.
ספרי קריאה
יש אינספור ספרים שילדים אוהבים. בעיני הכי חשוב לבחור ספר שמעניין את הילד. משם תבוא האהבה לקריאה.
ספרים שהבן שלי אהב בגיל 6-7: סדרת קפטן תחתונים, ג’ינג’י, תעלולי אמיל, כראמל (קומיקס), איש הכלב, הרפתקאות דוד אריה.
ספרים שהבת שלי אהבה בגילאי 6-9: איזדורה מון, הנסיכה בשחור, יומני גיבורת על, סדרת החיים המאושרים שלי, יומני אלה,סדרת ליבי, סדרת שקשוקה, סדרת מנהרת זמן.
אל תפחדו מקומיקס. הרבה הורים חושבים שזה לא ספר (ככה אני תפסתי אותם בהתחלה), אבל קומיקס הוא כלי מדהים לפיתוח אוריינות חזותית וביטחון בקריאה. העיקר שהם נהנים מהסיפור!
חשבון וגיאומטריה
אם בשפה יש המון מקום ליצירתיות, בחשבון הרוב מחפשים עוגן מסודר.
במה אנחנו משתמשים? אנחנו בחרנו בסדרת “שבילים פלוס” (של מטח). למה דווקא היא? היתרון הגדול שלהם הוא שהם מאוד חזרתיים (ספירליים). הנושאים חוזרים שוב ושוב בווריאציות שונות. לכאורה זה יכול להיראות עמוס ומשעמם, אבל בפועל זה מאפשר לנו גמישות מושלמת בניהול הקצב, וזה בדיוק מה שהיה לי חשוב.
היופי בחינוך ביתי הוא שהחוברת משרתת אותנו, ולא אנחנו אותה. הנה דוגמה חיה מהבית שלנו:
הבת שלי: זקוקה לביטחון. היא אוהבת לעשות הכל. היא נהנית לשהות בתוך החומר שהיא כבר מכירה ובטוחה בו, והחזרתיות של “שבילים” נותנת לה בדיוק את תחושת המסוגלות והרוגע שהיא צריכה. היא לא ממהרת לשום מקום.
הבן שלי: בדיוק ההפך. הוא קולט את העיקרון, משתעמם בשנייה וישר רוצה לרוץ הלאה. איתו אנחנו מדלגים על החזרות המיותרות ומתקדמים מהר.
מבחינת חוברות רשמיות יש את השבילים פלוס ויש את “השבחה”. היתרון בחוברות האלה הוא שהן תוכניות לימודים מלאות שמכסות את כל היסודי, מכיתה א’ ועד כיתה ו’ (כולל).
הגישה של שבילים פלוס מובנית וחזרתית. היא מפרקת כל נושא לגורמים קטנים ומתרגלת אותם שוב ושוב. היא יכולה להיות מייגעת לילדים שתופסים מהר את החומר ולכן צריך לדעת לדלג.
בסדרת השבחה הדגש הוא יותר על חשיבה מתמטית, לוגיקה והבנה עמוקה, ולעיתים פחות על תרגול טכני סיזיפי. השאלות מנוסחות לפעמים בצורה שדורשת יותר “פיצוח” או הבנת הנקרא. בעיני מתאים יותר לילדים עם ראש ריאלי חזק שאוהבים אתגרים ומשתעממים מתרגול טכני. החסרון הוא שהחוברת יכולה להיות פחות אינטואיטיבית להורים, וילד שמתקשה עשוי להרגיש תסכול מהר יותר מאשר בשבילים.
שתי הסדרות כוללות גם את החומר של גיאומטריה.
מדעים וטכנולוגיה
מדעים הוא בדרך כלל המקצוע האהוב ביותר על ילדים. יתרון נוסף של מדעים – אפשר ללמד את אותו החומר לגילאים שונים וכל אחד קולט אותו ברמה שלו.
אלה לא למדה מדעים בצורה מסודרת בכיתה א, ואז עברנו לחינוך ביתי ולא עשינו למידה מספרים בכיתה ב.
למידה מחוברת התחילה אצלנו כשהיא היתה בכיתה ג’ ואיתן בגן חובה.
הבסיס שלנו: הוא סדרת פלא טבע. היא צבעונית, מזמינה, מחוברת מאוד לעונות השנה ולטבע הישראלי. היא לא מרגישה כמו “לימודים” והילדים מתים עליה!
לאחר פלא טבע אפשר להמשיך ל”מבט חדש”. היתרון שלה הוא שהיא מכסה את תכנית הלימודים של משרד החינוך וכוללת הרבה נושאים מעניינים. אבל היא גם יכולה להיות עמוסה וטכנית. אפשר להשתמש בנושאים שבתוך הספר אבל לחפש מקומות אחרים ודרכים אחרות ללמוד אותם.
איזה אלטרנטיבות כיפיות יש?
סדרות טלויזיה כמו “אוטובוס הקסמים” (או הספר “טיולית הפלאים”), סטוריבוטס, סרטי טבע.
אנציקלופדיות חזותיות כמו של DK או מודן. מתאים לכל גיל ומכסה נושאים שונים.
פודקסטים: “איך העולם עובד”, “אבא למה”, “ילדי טבע”, “מסע אל גוף האדם”, “הסטוריה לילדים”, “גורי כיס”, “ילדין”, “מרבד הסיפורים” ועוד..
פינטרסט: פשוט כותבים “Science experiments for kids” ומוצאים מאות רעיונות, מבניית הר געש (כימיה), דרך גידול גבישים ועד בניית מעגלים חשמליים פשוטים.
מכון דוידסון: אתר מעולה עם מדור “מדע בבית” שכולל ניסויים פשוטים עם הסברים מדעיים מלאים.
ערכות מדע מוכנות למי שפחות בעניין של לאלתר, יש המון ערכות קנויות של בניית רובוטים, אלקטרוניקה ועוד.
אנגלית
באנגלית יש מספר אופציות. יש אפשרות לשיעורי אונליין עם מורים. לדוגמא בפלטפורמה נובה קיד או לדוברי רוסית הפלטפורמה של SKYENG שאותה אנחנו מאוד אוהבים. חשוב להבין שגם אם השיעור עולה “רק” 40 ש”ח, בסוף 3-4 שיעורים בשבוע, 2-3 ילדים – ואתם בהחלט תרגישו את זה בכיס שלכם. אישית אני מאמינה שההשקעה הזו משתלמת מאוד אבל כמובן חשוב להבין מה התקציב שלכם בנושא הזה.
אם אתם לא דוברי אנגלית שפת אם, בעיני כן כדאי לשלב לימודים עם אדם נוסף.
מבחינת ספרים – בתי ספר שונים בוחרים בספרים שונים ובעיני יש התקדמות מדהימה יחסית לתקופה שבה אנחנו למדנו אנגלית בבית ספר : )
הסדרה המנצחת שלנו: HEROES, EPIC ועכשיו LEGENDARY.
התחלנו עם Heroes , המשכנו ל-Epic, ועכשיו התחלנו את Legendary.
למה הספרים האלה כל כך מגניבים?
אווירה של ספר קריאה ולא ספר לימוד: הכל מעוצב צבעוני, עם דמויות מצחיקות.
תחושת הצלחה: הטקסטים קצרים, המשימות ברורות (הרבה “הקף בעיגול” או התאמת תמונות), והילד מרגיש שהוא “מבין אנגלית” מהרגע הראשון. זה בונה ביטחון עצמי, שזה הדבר הכי חשוב ברכישת שפה.
הדרגתיות: המעבר בין הספרים חלק מאוד. Heroes מלמד את הבסיס, Epic מוסיף אוצר מילים, ו-Legendary (שאנחנו בו עכשיו) כבר מתחיל להכניס דקדוק וקריאה רצינית יותר, אבל עדיין באותה עטיפה כיפית.
לכל ספר יש גם ספר לימוד וגם חוברת קריאה (סיפורים קצרים וכיפיים).
ההמשך של Legendary זה Magical לכיתה ה’ וDetectives לכיתה ו’.
הטיפ שלי לאנגלית: עם כמה שהחוברות האלו מעולות, אנגלית לא לומדים רק מספר. השילוב המנצח אצלנו הוא החוברת יחד עם “העולם האמיתי”: לדבר איתם במשפטים פשוטים באנגלית, שיח עם המורה הפרטית, סדרות בטלוויזיה (שהם ראו בעברית ועכשיו באנגלית) וספרים פשוטים. לדוגמא אחרי EPIC קראנו עם אלה סיפורי בלואי. ואחרי שנסיים Legendary אנחנו נקרא את “הנסיכה בשחור” – את הספר באנגלית שעוד לא תורגם לעברית.
אמנות
הרבה הורים נלחצים מאמנות כי “אני לא יודע לצייר”. אגב – אני לא יודעת לצייר!! בכלל. החדשות הטובות הן שאנחנו לא אמורות ללמד אותם לצייר, אלא לתת להם את הכלים וההשראה ליצור.
בכיתות א-ג
המטרה הראשית היא חשיפה והנאה. זו המטרה בכל גיל אבל במיוחד בגיל הזה.
הנגשה. צבעי גואש, פנדה, פלסטלינה (נהדר למוטוריקה!), דבקים, גזרי נייר, עפרונות, טושים.
מרחב יצירה: מרחב מבחינה של זמן “שעמום”. לפעמים כשהם שוכחים מהיצירה אני יכולה לזרוק להם רעיונות “אולי תציירו לסבתא ברכה” והרבה פעמים זה לוקח אותם ליצירות מגניבות שאין קשר בינן לבין מה שהצעתי.
פרויקטים משולבים: אם למדנו על חיות במדעים אפשר לפסל או לצייר חיות. אם למדנו על אותיות, יוצרים אותן מחומרים שונים.
בכיתות ד-ו
מקורות לימוד:
Art for Kids Hub (יוטיוב): ערוץ חובה! סרטונים שבהם מציירים יחד שלב-אחר-שלב. יש שם כל נושא אפשרי.
Joy of art (יוטיוב): גם כאן אפשר למצוא הדרכות פשוטות.
האתר NurtureStore – מכיל פרויקטים בחינם ובתשלום, מציג לילדים דרכי ציור ואמנים שונים. יש שם פרויקטים מגניבים, במיוחד לילדים בגן חובה וכיתות נמוכות, לימוד דרך אמנות ויצירה.
לימוד פרויקטלי – פעם בחודש בוחרים אמן (ואן גוך, פיקאסו, פרידה קאלו). קוראים עליו קצת, מסתכלים על ציורים שלו בגוגל, ומנסים לצייר “בסגנון שלו”.
יש להם תוכנית בתשלום, אבל גם המון חומר חינם בבלוג. בכיתות הנמוכות הם מתמקדים בצורות פשוטות, ובכיתות ה’-ו’ עוברים לפרספקטיבה, הצללות ופרופורציות. יש להם תכנית לימודים ברורה מאוד.
הסילבוס שלה גאוני בפשטותו. הוא בנוי סביב “7 יסודות האמנות” (קו, צורה, צבע, טקסטורה, ערך, חלל). כל יחידה מלמדת יסוד אחד דרך יצירה של אמן מפורסם.
שילוב של היסטוריה, אמנים ויצירה. כל חודש מתמקדים באמן אחר או בתנועה אמנותית אחרת (למשל: חודש אימפרסיוניזם, חודש פופ-ארט). את מקבלת בכל שבוע מערך שיעור: התבוננות ביצירה, שאלות לדיון, ופרויקט יצירה בהשראת האמן. זה מאוד מובנה וחוסך לך את ההכנה.
היסטוריה, גיאוגרפיה, מולדת
אני מאמינה שלא צריך לחכות עם הנושאים האלה עד כיתה ה’ ואני גם לא בטוחה שההתמקדות צריכה להיות במולדת ובמדינת ישראל בלבד.
ספרי לימוד “רשמיים”
יחד בישראל: מולדת, חברה ואזרחות. ספר נחמד, לכיתה ג.
סדרת עיתונים “ישראלים צעירים” שכל עיתון מתרכז בילד ממוצא וממקום מגורים מסוים. כיתה ד.
curiosity chronicles – סילבוס נהדר לדוברי אנגלית. אנחנו מלמדים אותו מגיל 6. רכשנו אונליין, הדפסנו ומתרגמים סימולטנית במהלך השיעור. זו אחת תוכניות הלימודים הכי מוערכות בקרב קהילת החינוך הביתי החילונית בארה”ב וזו אחת הסיבות שאני אוהבת אותה. יש בה גם היסטוריה עולמית ברמה גבוהה וגם לא מכניסים נצרות או כל דת אחרת בדלת אחורית. בניגוד לספרי היסטוריה רגילים שהם “טקסט יבש”, הספרים האלה כתובים בצורת דיאלוג מצחיק ומעניין. הספר מציג את ההיסטוריה כמו שהיא, כולל דתות שונות כחלק מהתרבות, אבל בלי להטיף ובלי נרטיב דתי. הוא גם גלובלי ולא מתמקד רק באירופה (מלמדים שם על סין, אפריקה, אמריקה הלטינית ועוד).
בקיצור, אם יש לכם אנגלית טובה, ממליצה מאוד ללמד מהספר הזה ואם תאהבו אותו, יש המשך באותו האתר, לכיתות הבאות.
ספרי קריאה שאנחנו אוהבים
הסטוריה של הילדות והילדים (תמר וייס גבאי)
“היסטוריה לילדים” (יובל מלחי).
גיאוגרפיה
ממליצה בחום לרכוש גם גלובוס וגם מפה. שניהם מראים את העולם בצורה שונה, ועוזרים גם לפתח חשיבה ביקורתית (מדוע אירופה נמצאת במרכז העולם ואיך תראה המפה אם אוסטרלים יציירו אותה?)
כל פעם שלמדנו על מדינה, קראנו על מדינה – הילדים חיפשו אותה במפה ובגלובוס. זה יכול להתחבר למה שלומדים על אקלים בפלא טבע, להסטוריה, לספרי קריאה על תרבות אחרת ועוד.
בעיני גיאוגרפיה ביסודי הכי טוב ללמוד בצורה ספונטנית, טבעית, שמתחברת לשאר הנושאים.
אוולוציה
הגענו למקצועות שלא נלמדים ביסודי (או בכלל). בעיני אי אפשר באמת להבין ביולוגיה בלי אבולוציה. בלי זה, הביולוגיה היא סתם אוסף של עובדות על חיות. עם אבולוציה, הכל מתחבר לסיפור אחד הגיוני.
זמן רב חיפשתי ספר טוב בעברית ובסוף מצאתי את “נפלאות האוולוציה: מסע החיים”.
כל פרק בו יכול להיות שיעור אחד או יותר. הוא עוזר להבין למה לג’ירפה יש צוואר ארוך, למה לדוב בקוטב יש פרווה לבנה, ואיך זה הגיוני שגם אנחנו וגם העטלף דומים במבנה השלד. הוא מאפשר שיח של חשיבה ביקורתית ואנחנו לומדים איך אנחנו יודעים את מה שאנחנו יודעים (מאובנים, DNA). זה מלמד את הילדים לשאול שאלות ולחפש הוכחות. ודבר אחרון, אנחנו לומדים שאנחנו לא “מעל” הטבע, אלא חלק ממנו. אנחנו קשורים לכל יצור חי אחר על כדור הארץ. זו הבנה שבונה אמפתיה ואהבה לטבע הרבה יותר מכל שיעור אחר.
כישורי חיים, חינוך גופני, זהירות בדרכים, חינוך פיננסי
ההפרדה בין “לימודים” ל”חיים” היא מלאכותית. ויש הרבה שיעורים בבית ספר שהם סוג של “טבעיים” כשמדובר בחינוך ביתי.
חינוך גופני. אצלנו אין שיעור ספורט של 45 דקות, פעם או פעמיים בשבוע. ספורט הוא חלק מהשגרה. ספציפית אצלנו הילדים מתאמנים בקראטה. איתן מתאמן 3 שעות בשבוע, ואלה (שממש עפה על זה) מתאמנת 6 שעות בשבוע.
בנוסף, וזה אולי הדבר החשוב, יש להם שעות שלמות של לרוץ, לטפס ולשחק בחוץ.
כישורי חיים: אנשים לפעמים מופתעים כשאני אומרת שקניות בסופר הן שיעור חשוב, אבל תחשבו כמה לומדים שם:
תכנון וכלכלה: להכין רשימה, לעמוד בתקציב, להשוות מחירים.
מדע ותזונה: איך בוחרים אבטיח טוב? למה העגבניה הזו רכה? מה ההבדל בין סוגי הקמחים?
אינטראקציה חברתית (השיעור האמיתי): זה לא תמיד סטרילי. הילדים לומדים להתנהל מול הקופאית, לשאול עובד איפה נמצא מוצר, להבין מה לעשות כדי שעובדת מעדניה תשים לב אליהם וגם להתמודד עם אנשים בתור שאין להם סבלנות לילדים.
יש אינסוף מיומנויות ששווה ללמד שחלקם תלמדו בצורה טבעית, בלי לשים לב וחלקם רק אם תשקיעו מאמץ בכך.
מאיפה לוקחים רעיונות? לדוגמא באתר של Twinkl יש רשימות מעולות של Life Skills לפי גילאים שונים.
מה לדעתי צריך ללמד ילדים ביסודי? (ובטח יש הרבה דברים שפספסתי)
לדעת למרוח סנדוויץ, לקלף ירקות, לחתוך עם סכין, לחמם במיקרוגל.
להכין ארוחה פשוטה לפי מתכון.
לשקול רכיבים במשקל מטבח.
לשבור ביצה לקערה (בלי קליפות!)
לאפות עוגה.
להכין חביתה.
להפעיל מכונת כביסה, לקפל בגדים ולסדר בארון.
לשטוף כלים / לתפעל מדיח.
לערוך קניות בסופר.
לשלם לבד במכולת ולספור עודף.
לנקות מראות וחלונות.
להחליף מצעים.
לשאוב ולשטוף רצפה.
לכתוב מכתב תודה או ברכה.
בטיחות אש (לא משחקים בגפרורים, מה עושים אם יש עשן)
להדליק מדורה בצורה בטוחה ולדעת לכבות אותה.
לדעת עזרה ראשונה בסיסית (פלסטר, חיטוי, ספריי כוויה)
לשחות.
לזכור שמות ושם משפחה של ההורים ואת הכתובת בה הם גרים.
לזכור טלפון של ההורים.
לחצות כביש בצורה בטוחה (גם בלי רמזור).
להשתמש באוטובוס וברכבת.
לדעת מתי ואיך מתקשרים ל-משטרה, מד”א, וכוחות כיבוי.
- לצחצח שיניים כמו שצריך
- לחפוף שיער לבד בצורה יסודית
לקשור שרוכים.
חינוך פיננסי
חינוך פיננסי בעיני יכול להשתלב גם כשיעורים של ממש וגם ביומיום.
לנהל תקציב אישי ולהחליט מה מבזבזים עכשיו ומה שומרים. הילדים שלי לא מקבלים דמי כיס אבל כן מקבלים כסף ממכירת צעצועים יד שניה.
להציב מטרה ולחסוך עבורה כמו “אני רוצה את הלגו היקר, אז אני חוסך חודשיים” או מחליט לוותר על..
להבדיל בין “צריך” (אוכל, נעליים כי הישנות נקרעו) לבין “רוצה” (צעצוע, ממתק).
להשוות מחירים בסופר לפי “מחיר ל-100 גרם” (ולא רק לפי המחיר הסופי).
לדעת לקרוא קבלה של סופר.
להבין שאין דבר כזה “זול” ו”יקר” אלא “יקר עבורי” או “יחסית ל..”
עבודה עם המחשב, נתונים, חשיבה ביקורתית
בכל מה שקשור למסכים, המסכים הם חלק מהחיים שלנו ואי אפשר להימלט מהם.
אז אם אפשר לא להוסיף, כדאי לא למהר.
תכנות וחשיבה לוגית (Scratch). בעיני זו לא סתם “תוכנה לילדים”, אלא ממש הבסיס לחשיבה לוגית.
ניהול נתונים ופרויקטים (זה לא רק אקסל) אוריינות דיגיטלית היא לא רק לדעת להקליד, אלא לדעת לסדר מידע.
דוגמאות לפרויקטים אפשריים:
בניית אלבומים (בלופה או אלבומי): זה נשמע כמו יצירה, אבל זה שיעור בניהול נתונים. הילד צריך לעבור על מאות תמונות, לסנן את הטובות, למיין לפי סדר כרונולוגי ולעצב את העמוד. זה תהליך קבלת החלטות וארגון ברמה גבוהה ביותר ולמי מאיתנו יש כח לפרויקט הזה?
בניית מצגות: כשהם חוקרים נושא, הם לומדים להכין מצגת. זה מחייב אותם לזקק את העיקר מהטפל, לסכם טקסט ארוך לנקודות קצרות, ולעצב את המידע בצורה שנעימה לעין. כמובן רק אם הם רוצים!
חשיבה ביקורתית: החשיפה למחשב ובעיקר לרשת היא תמיד מבוקרת ומלווה בשיח. ללמד שלא כל מה שכתוב בגוגל או CHAT GPT הוא נכון, איך מזהים פרסומת סמויה, ואיך שומרים על הפרטיות שלנו. בעידן של היום, היכולת להטיל ספק במידע היא מיומנות הישרדותית לא פחות מלדעת לחצות כביש.
מחשבות לסיום
אחרי כל הרשימות, הספרים והתוכניות, חשוב לי להגיד את הדבר הכי מהותי: הלמידה היא רק התירוץ. המטרה האמיתית בחינוך הביתי שלנו היא לשמור על הלב שלהם ועל הקשר בינינו. כשהילד מרגיש בטוח ואהוב ויש לו זמן מנוחה, שעמום ואפשרות להתפתחות, הסקרנות מתעוררת מעצמה. אני לא “המורה” שמתיימרת לדעת הכל ואני גם לא צריכה להיות. אנחנו לומדים יחד היסטוריה, אנחנו טועים יחד בניסויים במדעים, ואנחנו צומחים יחד.
אם יש לכם תובנות, מחשבות משלכם, מקורות ידע ורעיונות, וגם שאלות – מוזמנים להגיב למטה.
מאחלת לכם להנות מהלימודים יחד עם הילדים שלכם!
אלכסנדרה
תגובה אחת
נפלא!