כשאלה נולדה, החלטתי לתעד בשנה הראשונה יום אחד בכל חודש, ולהביא לה את אותם הימים במתנה – כשהיא תיכנס להריון ותשאל: “מה, תינוקות באמת יונקים כל כך הרבה? מה, התעוררתי בלילה?” וטוב שעשיתי כך מכיוון שעכשיו, 9 שנים אחרי, אני לא זוכרת דבר. מבחינתי? היא התעוררה פעם, אולי פעמיים בקושי..

קריאה נעימה!

אז מה חדש?

אני אמא די זורמת. כל עוד התינוקת בריאה ושמחה, אני לא עוקבת אחרי שעות שינה, אכילה, משקל או כל דבר אחר. כשבתי היתה בת חודשיים, החלטתי לעקוב, פעם אחת בחודש, ולבחון אובייקטיבית יום אחד שנבחר באקראי.

קפיצות גדילה: הזמן שבו שוכחים משיגרות והרגלים, הזמן שבו מחבקים, מלטפים, קופצים על כדור פיזיו , מנענעים בידיים ותוהים, מתי זה כבר יסתיים ואיזה יכולות פלא אנחנו נקבל בסוף התהליך…

החל מקפיצת התפתחות בגיל 4 חודשים, התינוקת שלי התחילה להתפעל מהעולם. במה זה מתבטא אתם שואלים? בקריאות התפלאות או בשמם המקצועי “צעקת פטרודקטיל”, הנקות תכופות וקצרצרות, שינויים במצב רוח וחוסר יכולת להתמודד עם כל הרגשות המציפים אותה, רצון לחקור את העולם אך רק בבטחון, מהחיק של אמא ואבא וזיהוי קרובים-זרים ומכאן – פחד ובכי (לפעמים היסטרי) מכל אדם אחר שלוקח אותה על הידיים. 

מה אנחנו עושים עם זה? 

מחבקים, מרדימים במנשא, לא מביאים לידיים זרות וזורמים עם ההנקות הקצרות אך התכופות. כמו כל דבר, אני בטוחה שגם זה יעבור.

הנה לפניכם היום המגניב שהיה לנו אתמול

6:30 הנקה. מאז מעבר השעון, היא החלה להתעורר מוקדם מהרגיל. היום, מוקדם מתמיד. אבא ישן, אמא מעולפת והילדה ערנית לחלוטין.

6:30-7:30 בזמן שאבא ישן ואמא מנמנמת היא זמזמה לעצמה שירים, מידי פעם נצמדה לשד ובעיקר השתעשעה לבד.

7:30-8:30 התעייפה ונרדמה וסוף סוף גם אני יכולתי להירדם בצורה מלאה.

8:30-8:40 קמנו סופית והחלפנו חיתול.

8:40-8:50 אלה עברה לזמן בטן ואני הכנתי לעצמי ארוחת בוקר.

8:50-9:20 פתחתי את היום עם קפה, סלט אבוקדו ולחם שחור. כמובן שהאוכל שלי עשה גם לה תאבון אז היא התנפלה על הציצי כאילו לא ראתה אותו שנים. אחרי עשר דקות הוא מאס עליה ואני לעומת זאת המשכתי להתפנק עם הסנדוויץ.

9:20-9:40 אחרי שסיימתי את ארוחת הבוקר וכשלתי לקצוץ לה ציפורניים החלטתי לשים אותה באוניברסיטה והלכתי לסדר את הבית, לשטוף כלים, להפעיל מדיח ולקפל כביסה מלפני יומיים. עם הזמן גיליתי שאפשר לעשות את כל אלה במהירות שיא.

9:40-10:10 סיימתי עם הסידורים, היא מיצתה את האוניברסיטה ולכן הלכנו ל”זמן ביחד” במיטה. חדר חשוך, מוסיקת מובייל נעימה, זמן בטן על אמא, צחוקים וחיוכים וכמובן מידי פעם לגימות אנרגיה.

10:10-12:05 מכיוון שהחדר החשוך לא הצליח להרדים אותה ורציתי להספיק הפתעה לבעלי, שמתי אותה במנשא על הגב ותוך עשר דקות היא כבר נחרה. סוף סוף היה לי זמן להתעסק באלבום סקראפ, הפתעה ליום הולדת ותוך כדי גם הספקתי לצפות בשני פרקים של BEING ERICA.

12:05-12:10 התעוררה ועברה לשחק באוניברסיטה. זמן בשבילי קצת לנוח מהמנשא והכדור פיזיו ולהכין ארוחה קטנה, דייסת שיבולת שועל עם פירות יער. כן, זה הרבה יותר טעים ממה שזה נשמע.

12:10-12:30 כמובן שאמא אוכלת מעוררת תאבון, גם אם רק לחמש דקות. טוב שגם אני יודעת לאכול מהר. עשר דקות להפסקת אוכל ועשר דקות זמן להחליף חיתול, לעשות קצת מתיחות ולשיר שירים.

12:30-12:50 זמן בטן – קוראת ספר ועושה לעצמה “אבו-אגו”. ממשיכה עם הסימנים המקדימים לזחילה. מעלה את הרגליים ואת הישבן וכמובן עושה סיבובי 360 מעלות על הבטן. חוסר יכולת להתקדם מתסכל אותה מאוד.

12:50-13:50 היום היא לא כל כך מעוניינת לשחק לבד ואנחנו חוזרות למיטה: משחקים, מתיחות, עיסוי ונשנוש כמובן. מנסה ללמד אותה להגיד אמא אבל היא לא כל כך משתפת פעולה…

13:50-14:15 היא מוכנה לשחק לבד ואני מספיקה לסיים 80% מההפתעה.

14:15-14:50 ארוחת צהריים לאמא: אורז עם בצל ופטריות, חזה עוף וסלט עם עגבניות שרי, מלפפון, גזר ובצל. כמובן שארוחה של אמא זה אוטומטית ארוחה של התינוקת. אחרי עשר דקות היא נרדמת.

14:50-15:10 בטעות (שעלתה לי ביוקר) אני מעירה אותה. מנסה להרדים שוב ללא הצלחה. אם לא להרדים אז לפחות להחליף חיתול.

15:10 – 15:45 אבא מגיע! כמובן שעכשיו אין סיכוי להרדים אותה. זמן עם אבא שווה פי אינסוף מזמן של אמא. אפילו סתם לרבוץ על הכתף שלו זה יותר מגניב. אז הנה -היא רובצת אצלו על הכתף ואני שותה קפה עם אחותו.

15:45-17:25 אבא חוזר לעבודה ומכיוון שהילדה לגמרי עברה את שלב העייפות, אין סיכוי להרדימה במיטה. חוזרת לישון עלי במנשא. כמה קפיצות על הכדור והופה-לה יש לנו ילדה שנרדמה.

17:25 ארוחה ביניים: פרוסת גבינה ויוגורט. התינוקת בינתיים הורסת את האוניברסיטה.

17:25-18:30 מתארגנים לצאת לשיעור שחיה.

18:30-19:00 מחכים לתחילת השיעור בבריכה, קצת הנקה והרבה בחינה של הסביבה החדשה.

19:00-19:30 שיעור שחיה. התלהבות שלה חסרת גבולות. עשר דקות של שחיה אקטיבית: בעיטות חזקות בידיים וברגליים, מים משפריצים לכל עבר… לאחר מכן התעייפה ועברנו לתרגילים רגועים יותר: סיבובים במים, סוס דוהר (ישיבה על היד של אבא), שחיה על הגב ולסיום היפנוט על ידי מים הזורמים דרך צעצוע.

19:30-20:00 החלפת בגדים והנקה. אין סיכוי שהיתה מחזיקה מעמד רבע שעה נסיעה ברכב.

20:00-20:15 נסיעה הביתה.

20:15-20:50 “הנקה לפני שינה” – ההנקה הכי ארוכה שלנו כשחצי ממני מתוך שינה.

20:50-7:40 שנת לילה.

הנקות לילה: בעשר וחצי הלכנו לישון והיא התעוררה ללגימה קצרה של שתי דקות. במשך הלילה היא התעוררה להנקות קצרצרות בסביבות 2:00, 5:00 . 

היא כבר לא צריכה להתעורר ולחכות שאצמיד אותה אלי. זו אני שמתעוררת מראש חם (או אגרופים קפואים) שנצמדים אלי. עד היום אין לי מושג איך תינוקת שלא יודעת לזחול עוברת את המרחק הזה מהמתחברת עד המזרון שלי.

סטטיסטיקת הישגים

כמות החיוכים שאמא זכתה לקבל: את האמת, היא לא חייכה יותר מידי היום. בשבועות אחרונים היא פחות מחייכת ויותר מביטה בסקרנות, פלאה ורצינות בעולם שמסביבה.

זמן בכי יומי: כ10 דקות.

כמות ההנקות: 10 ביום ו3 בלילה.

הנקה בשעות: שעתיים! רק שעתיים! לעומת 4.5 ו3.5 שעות בחודשים הקודמים.

זמן שינה: 15 שעות – השינה לעומת זאת רק מתארכת. מ11-12 שעות בגיל חודשיים ו14 שעות בגיל שלושה חודשים. 

כמות חיתולים שהוחלפו: 4 חיתולים. לדעתי זה המינימום שאי פעם הגענו אליו. בעצם לא ספרתי את חיתול בריכה. אבל אם נסתכל ביממה ללא שנת לילה (שבה אני לא מחליפה) – 12 שעות, זה יוצא חיתול בשלוש שעות. טוב, כל עוד הטוסיק לבן ואנחנו לא סובלים מגירויים, כנראה ההחלפה מספקת.

משקל בגיל 4 חודשים: 6700 גרם (+4 קילו מאז היציאה מבית חולים)

הישגים: לאחר קפיצת 4 חודשים הנוראית, היא למדה למשוך אליה צעצועים, להחזיק אותם גם כשמישהו מנסה לקחת אותם, להתגלגל בלילה מהמיטונת אל עבר אמא כדי להתחבק איתה. היא למדה לצעוק קריאות התפלאות, לנהל דיאלוגים ארוכים עם אבא וכמובן, חשוב לא פחות – פיזור הרוק בכל מקום. 

המשחק האהוב עלינו: קובית עץ שאפשר לתפוס, ללקק ולזרוק רחוק מאוד!

את התיעוד הזה כתבתי כשכבר ידעתי מהי הנקה אך לא היה לי מושג על שינה או על חינוך או הדרך ההיקשרותית. ההתפתחות שלי בעולם המדהים הזה רק התחילה..

מקווה שנירמלתי לכן את היום ומוזמנות לספר בתגובות כמה זה דומה\שונה ממה שאתן חוות.

אלכסנדרה אורלוב, מייסדת הורות מחבקת,

ייעוץ הנקה, שינה והדרכת הורים.

תציצי בהדרכות שלנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *