כשאלה נולדה, החלטתי לתעד בשנה הראשונה יום אחד בכל חודש, ולהביא לה את אותם הימים במתנה – כשהיא תיכנס להריון ותשאל: “מה, תינוקות באמת יונקים כל כך הרבה? מה, התעוררתי בלילה?” וטוב שעשיתי כך מכיוון שעכשיו, 9 שנים אחרי, אני לא זוכרת דבר. מבחינתי? היא התעוררה פעם, אולי פעמיים בקושי..
קריאה נעימה!
אז מה חדש?
החודש קרו כמה אירועים חשובים. לאחר שיחה ארוכה, אני ובעלי הגענו למסקנה שאנחנו עוד לא מוכנים לגן. התפטרתי רשמית מהעבודה שלי (בלב כבד ועם דמעות בעיניים), התחלתי לעבוד כפרילנסרית בפיתוח אתרים ומערכות מורכבות (שזו בעצם ההתמחות שלי) ובעיקר נרגעתי מזה שאני לא צריכה להתחיל לשאוב, לא צריך לחפש גן וללמוד איך לנתק את התינוקת ואת עצמי אחת מהשניה בגיל כה צעיר.
אירוע משמעותי נוסף – מאז שהיתה התקררות פתאומית, התינוקת שלנו התחילה לסרב לישון במיטונת. היא היתה נרדמת, מתעוררת אחרי שעה, נצמדת פעם בשעה לציצי, נרדמת, מוחזרת למתחברת ומתעוררת לאחר שעה. אני יכולה להבין אותה, מכיוון שהמיטה צמודה לקיר, היא משמעותית קרה יותר וגם המזרון שלה יותר קר משלנו. באופן כללי, לישון לבד יותר קר מלישון עם אנשים נוספים ולמרות שעטפתי אותה בשמיכה נוספת והלבשתי בביגוד חם יותר, היא לא הסכימה לישון לבד. אחרי כמה לילות שפשוט לא ישנתי, לקחתי אותה אלי וישנו בחיבוק לילה שלם. חפרתי קצת על עקרונות השינה הבטוחה עם תינוקות ואחרי שבוע של התאמות משני הכיוונים חזרנו לישון טוב. לפני כמה ימים מסרנו רשמית את המיטונת.
שאלה שנשאלת כל פעם שאני מספרת על הסידור החדש: עד מתי נשן ביחד? התשובה היא: עד מתי שהסידור הזה יפסיק להיות נוח לכל המשפחה. לפעמים אנשים משתתפים "בצערי". הנה, הרגלנו את הילדה לישון איתנו. אני אספר לכם סוד. היא לא התרגלה. היא פשוט בן אדם ובני אדם אוהבים לישון ביחד, בחום וחיבוקים.
הנה לפניכם היום המגניב שהיה לנו אתמול
8:20-8:30 בזמן אחרון היא התחילה להתעורר קצת יותר מוקדם. התעוררות, חיוך מתוק לאמא והנקה קצרה.
8:30-9:00 אני קמה להכין לעצמי ארוחת בוקר והיא נשארת לנמנם ולפטפט לעצמה, במיטה עם אבא.
9:00-9:30 החלפת חיתול, היא עברה לשחק עם צעצועים ואני אוכלת ארוחת בוקר ואפילו מספיקה להדליק כביסה ולבשל כוסמת בתרמומיקס.
9:30-9:50 ארוחת בוקר שלה (הנקה כמובן)
9:50- 10:30 היא קצת משחקת ואני רואה שהיא כבר מוכנה לשינה הראשונה שלה. ניסיתי להרדים אותה במיטה עם הנקה אבל זה לא עבד.
10:30 עברנו למנשא. 10:40 נרדמה. סוף סוף יש לי הזדמנות לעבוד.
10:40-12:15 אני עבדתי והיא ישנה לי על הגב.
12:15-12:35 התעוררה, החלפתי לה חיתול והיא חזרה למשחק קצר על הבטן. הזמן שלי להעביר את הכביסה למייבש, את הכוסמת למקרר, לסדר את הכלים במדיח ולחמם לעצמי ארוחת צהריים.
12:35-13:10 אכלנו.
13:10-13:20 עברה לשחק על הבטן.
13:20-13:25 לא התחברה לבטן יותר מידי… עברה לשחק עלי אבל תוך חמש דקות היא שוב פעם התחילה לבכות. להאשים את השיניים? מזג אוויר הקר? גשם בחוץ? בכל מקרה הצעתי לה ציצי והיא תפסה אותו כאילו לא אכלה יומיים לפחות.
13:25-13:35 הנקה קצרה ו..היא נרדמת! שוב פעם. בערב בדקתי עם אמהות אחרות ומתברר שהרבה ילדים ישנו היום יותר מהרגיל. כנראה בכל זאת אלה לא השיניים אלא מזג האוויר.
13:35-14:10 נרדמה על כרית ההנקה, עם הציצי בפה ואני ממשיכה לעבוד.
14:10 התעוררות. כבר חודש בערך יש לה את אותה תבנית שינה. שינה אחת שני מחזורי שינה, שינה שניה מחזור שינה אחד (או הפוך). ממש מדהים לראות את שגרת היום נבנת, גם מבלי שאבנה אותה בצורה אקטיבית. אני בינתיים עשיתי שתי שיחות עבודה ואפילו הספקתי לממש כמה אלגוריתמים פשוטים.
14:10-15:00 אני עם כוס קפה והילדה עם הצעצועים. כמובן שלא עם הצעצועים שנקנו במיוחד בשבילה אלא עם בקבוק מים וחיתול טטרה. זמן שלי קצת לגלוש באינטרנט ולנוח.
15:00-15:30 היא מתחילה לקטר ולבקש לאכול. היום היא בכיינית בצורה יוצאת דופן. מתפתה לא להאשים את השיניים (שאין לה).
15:30-16:20 שוב פעם נרדמה. מזג אוויר? שיניים? היא ישנה ממש הרבה היום…
16:20-16:30 התעוררה. הלכנו להחליף חיתול. בדרך עצרנו לשחק מול המראה. סוף סוף הילדה החייכינית (לא היום) שלי צחקה.
16:30-17:00 משחקות יחד. מקפיצה אותה באוויר, עושה כמה תרגילי ספורט. צריך לנצל את המצב רוח הטוב שלה.
17:00-19:50 יוצאות לטיול ארוך: לקחת את אבא מהעבודה, לקפוץ לדואר, ולעשות קניות. בהתחלה היא רטנה והתבכיינה טיפה עד שראתה את אבא. מרגע שאבא לקח אותה על הידיים, כיף חיים התחיל. היום המוזר הזה ממשיך: במשך כל השעות האלה היא לא ישנה וגם לא ביקשה לאכול. כנראה ראתה שאני מתכוונת לפרסם את היום הזה והחליטה שהוא יהיה הכי יוצא דופן.
19:50-20:15 מסדרים את הקניות, מחליפים חיתול ונותנים לה לשחק טיפה לבד.
20:15-21:15 אנחנו אוכלים, רואים סרט, אלה ינקה ולאחר מכן בילתה עלינו.
21:15-21:30 החלפת חיתול אחרונה (לא באמת היה צריך), האכלת לילה אחרונה שמובילה לשינה.
21:30-08:00 שנת לילה. במהלך הלילה היא התעוררה בין ארבע לחמש פעמים. מכיוון שאנחנו ישנות יחד זה לא מפריע לי כל כך. אני מרגישה שהיא מתעוררת, מסתובבת אליה ומציעה לה שד. היא יודעת להתחבר (ולהתנתק) לבד, יונקת דקות ספורות. לפעמים אני מתעוררת שוב ורואה שהיא כבר מזמן סיימה.
סטטיסטיקת הישגים
כמות החיוכים שאמא זכתה לקבל: אני אישית לא קיבלתי הרבה אבל המוכרות בסופר קיבלו המון!
זמן בכי יומי: כ-20 דקות.
כמות ההנקות: 7 ביום ו 5 בלילה. מעניין שאנחנו ממשיכים באופן עקבי להיות בין 10-12 הנקות, הן רק מתפזרות בצורה שונה בין היום ללילה.
הנקה בשעות: שעתיים ביום ופחות מחצי שעה במצטבר בלילה.
זמן שינה: 13.5 שעות.
כמות חיתולים שהוחלפו: 5 חיתולים. החודש היא התחילה לעשות קקי 1-2 פעמים ביום. כמה שזה שונה מגיל חודש-חודשיים…
משקל בגיל 5.5 חודשים: לא היינו בטיפת חלב אבל לפי הבדיקה בבית היא שוקלת 7.5 קילו (+4.8 קילו מאז היציאה מבית חולים)
הישגים: היא ממשיכה לפתח את יכולות לפיתת צעצועים ומשיכתם. משחקת על הבטן ומסוגלת להחזיק את עצמה במשך 30-50 דקות. סימני טרום זחילה: סיבוב סביב עצמה על הבטן, ניסיון עמידה במשך כמה שניות על ארבע, כשהיא מכופפת ברכיים ונשענת על כפות הידיים ולא על כל האמה. אם ניתן לה קונטרה לרגליים, מרימה את הישבן, מקפלת את הרגל ומתקדמת אל עבר המטרה (הצעצוע החדש והמדליק שקניתי לה). היא גם אוהבת לקפצץ ולנסות להיעמד על ברכיים או על כף הרגל כשאני מחזיקה אותה על הידיים, על הכרית ההנקה.
את התיעוד הזה כתבתי כשכבר ידעתי מהי הנקה אך לא היה לי מושג על שינה או על חינוך או הדרך ההיקשרותית. ההתפתחות שלי בעולם המדהים הזה רק התחילה..
מקווה שנירמלתי לכן את היום ומוזמנות לספר בתגובות כמה זה דומה\שונה ממה שאתן חוות.
אלכסנדרה אורלוב, מייסדת הורות מחבקת,
ייעוץ הנקה, שינה והדרכת הורים.